כאחת שאחד התחביבים שלה הוא להתפעל מנשים יפות וממה שהן זורקות על עצמן, חייבת להתחיל הפעם עם וידוי. ולא סתם וידוי אלא כזה שמגלם לא מעט תסכול. לא מסוגלת ללכת על עקבים וגם לא הכי יודעת מה עושים עם אקססוריז. בעניין העקבים אני לגמרי שלמה עם עצמי  (נו, בערך)- יש לי המון סיבות למה לא שווה בכלל להתאמץ על זה למרות שיש בתחום יצירות מופת חד פעמיות שעושות רגליים כל-כך כל-כך יפות, אבל על העריצות של מעצבי הנעליים בעניין הזה אדבר בנפרד. בעניין האקססוריז נדמה לי שמדובר בסוג של נכות. כמו שיש אנשים נטולי כישורים חברתיים (וגם בזה האשימו אותי לא פעם), כך יש נשים נטולות כישורי אקססוריז. מסוגלת להצטיין במחלקת התיקים והכובעים אבל לא הרבה מעבר לכך. השנייה, לעומת זאת אלופה! היא יודעת גם לצוד אותם וגם לשלב שילובים שעליה נראים תמיד מושלמים. ומזל שכך, כי בזכותה מחכים לכן כמה ממתקים שווים ביותר (שלמרבה הצער לא הספקנו לצלם).

אבל הנה כמה פריטים נוספים שיחכו לכם אצלנו בסוף השבוע.

עוד כמה חגורות מוצלחות

וכדאי לכן לגלול אחורה כדי לראות קצת ממה שיהיה.

בימים הקרובים נעלה עוד תיקים חמודים, חגורות ועוד.

אוי איך קיבלנו על הראש מהמעריצה מספר אחת שלנו, שהתלוננה על הזנחת, וחמור מזה - נדמה לי שהיא אמרה הפקרת הבלוג. מודה באשמה. בחלוקת התפקידים בינינו השנייה בעיקר תולה, מקפלת, ממיינת, מתמחרת ומנסה להרגיע את הבעל הקוצני שמאיים לאבד את הסבלנות נוכח ערימות הבגדים שהוא מתמרן ביניהם בשנה האחרונה. אני לעומת זאת, המופקדת על הכתיבה, נרדמתי בשמירה. טוב, לא בדיוק. החיים קצת התהפכו לי מאז הזדמנה לי ההרפתקה המופלאה של עריכת סלונה (ואם אתן לא מכירות הגיע הזמן!) והבייבי החדש הזה הפך אותי לאמא במשרה מלאה פלוס פלוס. גם השנייה לא בדיוק יושבת רגל על רגל, הרי מדובר בפצצת אנרגיה חסרת מעצורים שמגלגלת לה קריירה חדשה. ובכל זאת, כיון שהבטחנו זו לזו (לא ביותר מידי מילים, מבטים הספיקו לנו) לנגוס בביסים גדולים בכל מה שעושה לנו טוב בחיים עד שייפלו לנו השיניים, אין לנו שום כוונה לתת לאהבה הישנה שלנו לדעוך. וכך, מצוידות בהבנה שמיטב הקלישאות הן לעיתים אמת לאמיתה ובתוכן גם זו הגורסת כי ככל שעסוקים יותר מספיקים יותר, גם היומן שלנו שנראה לנו יותר מהכל כמו סלט ירקות קצוץ מרוב שיבוצי שיבוצים לא האמין למראה עיניו - אנחנו יוצאות לדרך עם מכירת קיץ שתתקיים בסוף שבוע הבא. לא רק זה, יש לנו עוד חדשות: אנחנו זוממות על הקמת שואו-רום קטן שיאפשר לנו להציג יפה את האוסף על בסיס קבוע. אי לכך אין מנוס מלצמצם אותו כך שהמחירים הפעם יהיו חמודים מתמיד.

אילוצי המציאות גרמו לנו לוותר על הפקה צילומית מושקעת כמו שאנחנו אוהבות ומצאנו את עצמנו מנצלות כמה שעות בוקר פנויות ברחוב יפואי מסוגנן עם ערמת שמלות ומצלמה לא ממש מתפקדת. למזלנו הטוב, נתקל בנו השכן ברק שבדיוק טייל להנאתו עם התינוק בעגלה ונרתם בקלילות לפרויקט "שמלות על דלתות וקירות הרחוב". אם זה לא מופת לשכנות טובה אין לנו מושג מה כן.

וזה מה שיצא

כתומה מפשתן.

מנוקדת של אופיר קדם.

כחולה ונעימה מכותנה.

נכון, קצת מקומטת אבל גיהוץ קל והיא יושבת מאד יפה על הגוף.

ועכשיו גם כמה פינוקים מלאי צבע לחובבות הוינטאג'.

וכדי שיהיה משהו נעים במיוחד להרהר בו במהלך סוף השבוע הדביק שלפנינו, צמד קומבניזונים שאנחנו חומדות במיוחד.

במהלך השבוע הקרוב נפרסם גם כמה מהאקססוריז השווים יותר שיהיו הפעם. ובינתיים שתהיה שבת קרירה.

עוד רגע קיץ. נכון שבערב הקרירות נשכנית ומחייבת התעטפות אבל זה עניין של ימים עד שכובע יצטרף לרשימת המאסט של יציאה מהבית. במיוחד בימים קשים אלו כשמשקפי השמש המנצחות ואהובות (דולצ'ה גבאנה!) נשברו לשניים. ואיך קורה שמשקפיים נשברות כך תשאלו? מי שעקב כאן יודע שהתיק של האחת מאיתנו נגנב. באותו תיק שכן גם נרתיק המשקפיים. מאז למרות יוקרתם וחביבותם נשלחו המשקפיים לתיק חסרות הגנה ומישהו פשוט התיישב עליהן בטעות.

ולפני שתגיע השמש במלוא עוזה, יום העצמאות בפתח. לטובת אלו מכן הרוצות להתלבש עם רמיזה לצבעי הדגל הנה שתי אופציות מתוקות להפליא שדגמנה עבורנו אלה.

שמלה של המעצבת נאית (שנעלמה לה) עם תיק וינטג' תכלכל.

שמלת סבנטיז מזמינת מסיבות. את הכל צילם עבורנו איציק שוקל ואיפרה נאדין אמסיס.

כל מה שכאן יהיה במכירת סוף השבוע שלנו. מוזמנות.

זרמי האופנה נוהגים להכתיר מידי פעם את הכחול, הירוק בקבוק או האפור ולקראת הקיץ אולי אפילו את הלבן, כשחור החדש אבל האמת היא שהשחור מודע היטב למעמדו הבלתי מעורער ושום דבר לא באמת ידיח אותו ממרום כסאו. ואם להיות ספציפיות יותר, השמלה השחורה הקטנה היתה ונשארה משאת נפש בלי קשר לכמה כאלה כבר יש לנו בארון.
אז לטובת כל הנשים המתוקות שמגיעות למכירות שלנו הנה שתי שחורות משגעות ונצחיות.

קצת התאהבנו בתמונות האלו, אז הנה עוד כמה בתקווה שתצליחו לראות גם את הפרח המקסים שבגב וגם את תיק הוינטג' המתוק שאלה אוחזת.

והנה גם שחורה קטנה פרחונית מבית דולצ'ה וגבאנה.

גם הצילומים היפים האלו מעשה ידיו של איציק שוקל והמאפרת היא נאדין אמסיס.

קצת קשה להאמין אבל הבלוג שלנו כבר בן שנה!
עברנו, דרך ארוכה ומרתקת בשנה האחרונה, כשתיים שאוספות וגם כל אחת בנפרד וכל זה כשחמקמקותו של הזמן מלווה אותנו ודוחפת קדימה.
והנה, לכבוד האביב אנחנו עורכות עוד מכירה כיפית וכולכם מוזמנים.
תגללו קצת אחורה ותראו כמה מהפריטים שיככבו הפעם ובמהלך השבוע נראה עוד.
ושוב, תודה לערן על העיצוב הנפלא.

"חופשה אמיתית", סיננה בצחוק מריר האחת מאיתנו כשכולנו (שלוש משפחות עם ילדים) מנסים לתמרן את דרכנו חזרה למכוניות ברחובותיה העמוסים של עקבה, "חופשה נטולת שופינג". בלית ברירה, בהיעדר אטרקציות חוץ מאלה התיירותיות המתבקשות ובדואי אחד נאה במיוחד, הרשינו לעצמנו להתפעל מכמה פריטים מרשימים כמו טבעות החותם העצומות האלו בסוכת המזכרות של פטרה.

אחרי יומיים, כשכבר הגענו כמעט לסף יאוש מהיעדר אפשרויות בזבוז ראויות נגלה לעיננו כפטה מורגנה אוהל מזכרות באמצע ואדי רם (באמת אחד המקומות המפעימים ביותר שיש, הפעם בלי טיפת ציניות). כמהה לציויליזציה, אין דרך אחרת לתאר זאת, נאלצה האחת מאיתנו להשחיז את יכולות העמידה על המקח שלה במשא ומתן מיותר לחלוטין על כאפיות שכפי הנראה אף אחד מהחבורה כולה לא באמת התכוון לרכוש. "אם את לא צריכה כאפיה, זה בטוח המקום לקנות", הפליא ש' במה שהפך מיד להברקה של הטיול כולו.
האמת היא שהשמש הבוהקת, האויר היבש והנוף הבראשיתי שאין כמוהו העלו בנו געגעועים לאוסף שלנו ובמיוחד לשני הפריטים הצהובים שבו.

את שניהם, את שמלת הוינטג' בצהוב בננה וגם את אוברול הסבנטיז הצועק, תוכלו לרכוש במכירה הקרובה שלנו שתתקיים בסוף שבוע הבא.
גם את אלה צילם עבורנו איציק שוקל ואיפרה נאדין אמסיס.

הגיעו אלינו שמועות שהוא פשטני, משעמם, צפוי, רדוד, הרבה יותר דיסני מטים ברטון אבל כל זה לא מנע מאיתנו להזמין כרטיסים מראש כדי לצפות ב"אליס בארץ הפלאות" מיד כשעלה. גם היה ברור לנו עוד מהטריילר שאכזבה לא תהיה כאן. החוכמה בסרט מהסוג הזה היא לנתב נכון את הציפיות ובמקרה הזה הבילד אפ שהעצים בעיקר את הוויזואליות העמיד באור מדויק את החוויה. לכל המתלבטים האם אליס היא האליס הנכונה, מבחינתנו היא נכונה. ארץ הפלאות של טים ברטון קסומה, יפהפיה ואפילו נונסנסית במידה. וחשוב לא פחות היא גם לא ארוכה מידי - לנשים כמונו שסרטי השלוש שעות משאירים אותם בבית, זה יתרון גדול.

גם אנחנו כמובן נשבינו בקסם השמלות של אליס ובפרט ובהתקפת הצבעוניות המטורפת שמסביב בכלל ואם ה. שטרן, קסטרו ואחרים וטובים יכולים לספק את הגרסאות שלהם, הנה גם לנו יש מה להציע.

אליס שלנו היא אלה בשמלת וינטג' קיצית אדומה. איציק שוקל צילם ונאדין אמסיס איפרה.

ולא נקפח במחוות את הכובען המטורף עם צמד כובעי טווידלדי טווידלדם.

גם אלה יוצגו במכירת האביב הקרובה.

שישי בערב. האחת מאיתנו - אני - חוגגת יום הולדת לא חשוב כמה ויוצאת עם המשפחה לבילוי המשותף החביב עליה - סרט וארוחה. בשובנו הביתה מסתבר ששוב היתה פריצה, משהו שהפך לספורט כמעט מובן מאליו בשכונה המנומנמת הזו, פעם רביעית בשלוש השנים האחרונות. כשהגענו לכאן לפני 8 שנים האוירה היתה אחרת אבל היום אפשר רק להסתכל אחורה בנוסטלגיות ולהתרגל לקלות הבלתי נסבלת של הפלישה והתקיפה.
הבלגן הפעם היה צנוע יחסית  ונראה שגם הנזק, ואפשר רק לברך על כך שהפולשים היו, כהגדרת שוטרי השכונה, די חובבנים. רק למחרת בבוקר, בדרכי לסשן הצילומים המתוכנן לקראת מכירת האביב שלנו, התגלה הנזק האמיתי - התיק שלי על כל תכולתו האישית כל-כך, ההכרחית כל-כך - איננו. וזו ההתקפה האמיתית. מילא הפריצה עצמה, מילא תחושת חוסר הבטחון והחדירה הבוטה לפרטיות, הדבר הבאמת קשה הוא ההיפרדות הכפויה מהתיק שלי. כי התיק שלך הוא הרבה יותר מ"חדר משלך". ולא, הקושי לא טמון דווקא בנדנוד המיותר של שחזור המסמכים השונים שהיו בארנק. הקושי הוא באבדן הפתקאות הקטנות ושברי הזכרונות שלא יצופו יותר. הקושי הוא בפרידה הכפויה מהתיק הדומה לפרידה משלוחה של הגוף, פרידה מהמעט דברים שאת שומרת להם אמונים (והם לך, כל עוד הם במקומם) בלעדיהם לא תצאי מהבית כמו הליפסטיק האהוב, הקליפס המנצח, הפנקס השחור עם כל הרשימות, הערות, רעיונות. אם תרצו אפשר לראות בתיק את ההגדרה הכי קולעת למי אנחנו. וזה מה שנלקח. וההרגשה היא לא פחות מהתקפה אישית.

מישהו הציע באמפטיות שאולי היו שם דברים שעמוק עמוק פנימה רציתי להשתחרר מהם. לא נראה לי. זה לא אומר שאין כמה דברים להשתחרר מהם. יש ויש. ומסתבר שאף פעם לא מאוחר להשתחרר. ולהיפך, אולי דווקא צריך לתת לזמן ולגיל לעשות את שלהם כדי שנוכל לתת לעצמנו את הפריבילגיה להשתחרר. שאלות השחרור והחירות עולות לקראת פסח גם באתר החדש שאני עורכת, סלונה.
וברמה אישית, סשן הצילומים שבא מיד אחרי הפריצה מצא אותי במצב רוח עצבני של מותקפת. התיווך של בקבוק שמפניה משובח וסביבה תומכת הביאו עימם את השחרור המופלא שהוליד את הצילומים החד פעמיים האלו.

הקומבניזון העתיק והמלטף יוצע למכירה במכירת האביב  הקרובה שלנו.

צילם, עודד והשקה בשמפניה איציק שוקל ואיפרה ההבטחה נדין אמסיס.

אחרי כמה שבועות אינטנסיביים, בהם האחת מאיתנו נאלצה להסתפק באויר משרדי סביב השעון, הוחלט ברוב קולות כי בוקר שישי יוקדש לחבירה אל השניה, הוצאת האף החוצה וחילוץ איברים, תוך כדי צעידה נמרצת ברחבי השוק (הפעילות הגופנית החביבה עלינו) ונבירה בעולם המופלא של לוני.
כן, גילינו עוד אחות לשיגעון: מיניאטורית בלונדינית אנרגטית העונה לשם לוני או כמו שכתוב בשלט המשורבט בכתב יד - לוני וינטג'. לוני, שהיא הראשונה להודות על עצמה כנגועה במחלה, מפטפטת חופשי במיליון שפות וקופצת ללונדון ופריז למכירות פומביות של אוספי וינטג' בערך כמו שאנחנו קופצות למניקוריסטית. ובזכות היותה מאסטר לענייני וינטג', אין על האוצרות שהיא מביאה משם  - דגמים נדירים של פראדה או שאנל, שמלות של הנסיכה קרולין ממונקו, גרייס קלי, דיאנה, ואפילו אשתו של צ'אוצ'סקו  - לא להאמין.

מצוידת בעזר כנגדה, התומך ביותר שאפשר לקוות לו, שמשון, התיקה לאחרונה לוני את משכנה הותיק מרחוב בית האשל לחלל גדול יותר שיצליח להכיל את האוסף הענק שלה. קומת הרחוב מתארגנת די מהר באופן רפרזנטטיבי עם אוספי משקפיים, תכשיטים, תיקים וכובעים - אל תפספסו את האוסף של גרייס קלי (!) אבל האוצרות הלבישים האמיתיים ממוקמים בחלל הגלריה הצפופה המחייבת פשפוש עמוק ורציני, משהו שחייבים לפנות לו זמן (וזה לגמרי זמן איכות). חלק גדול אגב, ניתן להשכרה או להחלפה.

שמלה שלבשה הנסיכה קרולין ביום הולדתה ה-17.

וזה הכובע שהתנוסס על ראשה הענוג באותה הזדמנות.

חלק קטן מאוסף הכובעים של גרייס קלי.

התקופה הורודה של גרייס קלי הניבה שלל גדול וזה אחד מהם.

גם אלה היו רכושה של קלי הענוגה. מלבד הגובלן אותו אפשר לזהות בקלות, באחד יש מסגרת כסף ובשני מסגרת זהב והם משובצים פנינים, ג'ייד, קורלים ומיני אבני חן אחרות.

ולכבוד הקיץ, שאנל ורודה משנות ה-50. מי שנכנסת לזה אין סיכוי שתסכים לצאת.

עוד משהו שחמדנו - תיק רקום גדול עם ידיות בקליט ומסגרת עור של חתול ים.

לוני מתחזקת גם בלוג יפה משלה ופעילה גם באטסי. אם תרצו, תוכלו גם לתפוס אותה מידי פעם מעבירה הרצאות בשנקר. פצצת אנרגיה, אמרנו כבר?

והנה הגברת בכבודה ובעצמה בממלכה שלה - זה אולי לא נראה כמו ארמון אבל אין ספק שמדובר בממלכה.