שתיים שאוספות

והנה עוד כמה דוגמאות שונות ומגוונות לפריטים שיהיו אצלנו במכירה של סוף השבוע. ובכלל, כדאי לגלול קצת אחורה וגם לבדוק בפוסטים של המכירה הקודמת כי נשארו למשל, עוד כמה מזוגות המגפיים שלפני חודש חיפשו סינדרלה.

המשך קריאת “מה עוד יהיה?” »

זהו, אפילו אנחנו כבר לא יכולות לשאת יותר את החום. הסיור השבועי שלנו בשוק הפשפשים גרר אנחות על גבול הקוצר נשימה. כך שבימים האחרונים אנו מוצאות את עצמנו משתדלות למעט ככל האפשר ביציאה מהבית, מדפדפות במרץ בין קולבי האוסף שלנו , מפנטזות על מסעות בזמן ומחכות לערב. כן, בערב יש רמזים של קרירות ובמיוחד אם [...]

המשך קריאת “ריפרוף חושני” »

פגשנו בעלת חנות יד שניה שנמנעת לחלוטין מנעליים. משהו שקשור לעין הרע. מיותר לציין שאנחנו לא שייכות לאסכולת האמונות הללו. והרווח כולו שלנו ושלכן.

המשך קריאת “בלי עין הרע” »

תחת סיפור כיסוי של סיור עסקי להעמקת ההיכרות עם חנויות יד שניה ברחבי הארץ, פירגנו לעצמנו יומיים חופש בצפון. רק אנחנו. בלי בני זוג ובלי ילדים. לפני שנגיע לממצאים הפסאדו-עסקיים הרשו לנו לחלוק סנטימנט חזק אחר: מומלץ ביותר! למרות החום, למרות הנהגים המפחידים שחותכים מכל הכיוונים ולמרות הטלפונים הבלתי פוסקים ממרכז הפיקוד. גם אנחנו זקוקות [...]

המשך קריאת “בדרך לצפון עם עצירה ארוכה באבן יהודה” »

נוסף למה שסיפרנו בפוסטים האחרונים נפרדנו, בצער רב יש לומר, גם משלישיית שמלות הקיץ שאלה לבשה בפוסט "הקיץ תלבשי שמלה" ומהשמלה השחורה התחרתית. וכדי להשאיר שולחן נקי, או סתם להיפרד כמו שצריך הנה מבט מהיר על עוד כמה מהפריטים הנהדרים שאומצו בחום ע"י נשים נפלאות שונות.

זוג שמלות וינטאג' פרחוניות שדיגמנו עבורנו אלה והדס.
צילום: דורון גפני

שמלת [...]

המשך קריאת “תגידו יפה שלום” »

את ר. הכרתי כשמלאו לי 20, כשהיגרתי לעיר הגדולה. היא אמנם הגיעה מחדרה אך כבר הספיקה לצבור פור מרשים של שלוש שנים מעלי בתל-אביב. היא עבדה בחנות בגדים מדליקה בקינג ג'ורג' שהשנים מחקו את שמה מזיכרוני. מצאנו זו בזו אחות לשופוהוליות בלתי מבוקרת ולהחלפות. החוק היה שאם מישהי מאוד אוהבת פריט מסוים במלתחתה של האחרת, [...]

המשך קריאת “רשמים מהסופ"ש 2 - עין מנוסה” »

היה רגע קשה. בהיתי באהובתי ובאחותה התאומה מונחות בערימת הבגדים של ל., אשה נאה ותמירה, פעילה שקטה אך נמרצת בזירת המכירה שלנו. היא בסך הכל פעלה כצפוי, סקרה את השטח, סימנה, שלפה, מדדה ורכשה. זו לא אשמתה שבדיוק התחרטתי על כך שלא לקחתי אותן לעצמי. את שתיהן, האפורה המאופקת והירקרקה המרגיעה. לפני פרידה שאלתי, מנסה לזרוע ספקות, "את [...]

המשך קריאת “רשמים מהסופ"ש 1-איך נתתי לה ללכת?” »

אני יושבת על המיטה של ההורים בחדר השינה. אמא מתלבשת מול המראה העגולה שמעל שולחן הטואלט. היא לובשת חליפת מכנסיים בצבעי טורקיז וירוק. היא מברישה את שערה המלא ומניעה את ראשה בגינדור לפה ולשם. מצטבעת, עונדת ומתיזה קצת בושם מבקבוק מהודר. בסוף היא גם קושרת מטפחת לצוואר. אני מרותקת. כשהם נפרדים לשלום והבייביסיטר מגיעה, אני [...]

המשך קריאת “בעננים עם המטפחת” »