שתיים שאוספות

כשהיינו ילדות, אי שם בשנות ה-60 בארץ רחוקה, קיבלה האחת מאיתנו במתנה בובה. זו בוודאי לא היתה הבובה היחידה אבל מעניין מה היה בה באותה בובה שהיא מלווה את הזכרון עד היום. ובכלל, מעניין מהו המנגנון הזה שהופך חפץ מסוים אחד - יהא בובה, דובון, בית בובות מקופסת קרטון או קצה של שמיכה (ומן הסתם [...]

המשך קריאת “זכרון בצבע ארגמן” »

ווסט הסיקסטיז האותנטי הזה נמצא במפתיע בארון של סבתא. מיד סיפרנו על המציאה לבעליו החוקיים. זה מהטיול בדרום אמריקה, אמר ונזכר. שנת 78′, הרבה לפני שטיול תרמילאים הפך לחבילת שחרור הכרחית הכוללת אינטרנט, פלאפון וציוד שפותח במעבדות של נאס"א. תרמיל על הגב, לא ממש גדול, שק-שינה, מצלמה, כמה כלי בישול, ו"שניים מכל דבר": שתי גופיות, [...]

המשך קריאת “תרמילאי גרסת שנות ה-70” »

שתינו עירוניות מהטבור והלאה. אבל בכל הנוגע לטבע הארצישראלי אנו חלוקות.  האחת מטפחת מזה שנים רבות רומן מהוסס אך עקבי עם ההתיישבות העובדת בכלל והוויה הקיבוצית בפרט, מה שאומר התעמקות בספרו של אסף ענברי וגיחות משפחתיות לא מעטות למקומות שנדרש GPS כדי להגיע אליהם. בשם החברות ושבירת השיגרה, השניה נגררת בלאות בעודה רוקמת חלומות על [...]

המשך קריאת “שופינג בעוטף עזה” »

פוסט אורח באדיבות אור שתומכת בנו עוד מהיום הראשון.
בילדותי למדתי על אהבה דווקא בימי שישי. בצהריים צפיתי בסדרה ספינת אהבה, וביחד עם אימי ראינו איך קפטן סטובינג מנווט בבטחה את חיי הרגש של נוסעיו. בערב עם סבתא התענגנו על הסרט הערבי הקלאסי שהציג את כל המכשלות האפשריות שמנפק לנו הלב. כמיטב המסורת סבתא הקפידה לשזור [...]

המשך קריאת “יום שישי לאהבה” »

תחת סיפור כיסוי של סיור עסקי להעמקת ההיכרות עם חנויות יד שניה ברחבי הארץ, פירגנו לעצמנו יומיים חופש בצפון. רק אנחנו. בלי בני זוג ובלי ילדים. לפני שנגיע לממצאים הפסאדו-עסקיים הרשו לנו לחלוק סנטימנט חזק אחר: מומלץ ביותר! למרות החום, למרות הנהגים המפחידים שחותכים מכל הכיוונים ולמרות הטלפונים הבלתי פוסקים ממרכז הפיקוד. גם אנחנו זקוקות [...]

המשך קריאת “בדרך לצפון עם עצירה ארוכה באבן יהודה” »

קשר עמוק זימן אותנו לא מזמן לפסטיבל הסרטים בירושלים להקרנה של "מסעות הברווז", הסרט התיעודי על דודו גבע ז"ל. שלוש שנים השקיעו גבי ביבליוביץ', ענת זלצר ומודי בר און ביצירה הזו ובכוונה אני אומרת יצירה כי זה לא סרט תיעודי רגיל המסכם את "פועלו של". ולמען הסר ספק, פועלו היה רב ורובו שם: הילדות ספוגת [...]

המשך קריאת “ברווז הוגה דעות” »

נוסף למה שסיפרנו בפוסטים האחרונים נפרדנו, בצער רב יש לומר, גם משלישיית שמלות הקיץ שאלה לבשה בפוסט "הקיץ תלבשי שמלה" ומהשמלה השחורה התחרתית. וכדי להשאיר שולחן נקי, או סתם להיפרד כמו שצריך הנה מבט מהיר על עוד כמה מהפריטים הנהדרים שאומצו בחום ע"י נשים נפלאות שונות.

זוג שמלות וינטאג' פרחוניות שדיגמנו עבורנו אלה והדס.
צילום: דורון גפני

שמלת [...]

המשך קריאת “תגידו יפה שלום” »

את ר. הכרתי כשמלאו לי 20, כשהיגרתי לעיר הגדולה. היא אמנם הגיעה מחדרה אך כבר הספיקה לצבור פור מרשים של שלוש שנים מעלי בתל-אביב. היא עבדה בחנות בגדים מדליקה בקינג ג'ורג' שהשנים מחקו את שמה מזיכרוני. מצאנו זו בזו אחות לשופוהוליות בלתי מבוקרת ולהחלפות. החוק היה שאם מישהי מאוד אוהבת פריט מסוים במלתחתה של האחרת, [...]

המשך קריאת “רשמים מהסופ"ש 2 - עין מנוסה” »

האמהות והסבתות שלנו החזיקו בתופרת אישית. בין אם לרגל ארוע משפחתי או סתם תאווה למשהו חדש, זה היה מאד מקובל ואפילו נחשב לשים את האצבע על משהו נחשק בבורדה ולהזמין אצל התופרת כזה בדיוק. רובן אפילו ידעו לעשות את זה במידה לא מבוטלת של הצלחה כי הגזרות שהיו מצורפות הרי נעלמו אצל הראשונה שהחזיקה במגזין [...]

המשך קריאת “לחיי התופרות עם הסיכות בפה” »

לא בטוח שכולנו רוצים לחזור לשנים האלה. אנחנו למשל, אמנם היינו צעירות (מאד אפילו) אבל לא ממש מצאנו את עצמנו אפנתית. במבט לאחור, ספונות במזגן ובוהות עם דור ההמשך שלנו בכל עונות סדרת המופת מופע שנות ה-70 אי אפשר שלא להודות שהיו אז יציאות לא רעות בכלל. במיוחד חביבים עלינו הצווארונים המחודדים.

החולצה והמכנסיים שכאן הם [...]

המשך קריאת “בגד ליציאה” »